אדריכל צבי דונסקי, דונסקי אדריכלים ומעצבים בע"מ, תל אביב

אנו פועלים ועובדים בסביבה ההופכת להיות יותר ויותר מלאכותית.  מרחב העבודה המשרדי, מבוסס על סביבה פיזית המוארת בתאורה מלאכותית, ממוזגת באופן מלאכותי, בנויה מחמרים מרוכבים ומלאכותיים, משתמשת במערכות מתוחכמות להדמיית מציאות ולהסדרה של פעולות שגרתיות שונות. סביבה זו הינה סביבה יעילה, תכליתית וממוקדת. יחד עם זאת, היא מיועדת לתפקודם של בני אדם, לצד פעולתן של מכונות.
הצרכים האנושיים בסביבת ה- HITEC המוכרת לנו, אינם פחותים מאשר בסביבת עבודה או חיים אחרת. ההיפך הוא הנכון. הכרת מורכבות הצרכים הללו, וההתחשבות המירבית בהם, תאפשר יצירת מקום עבודה ושהות שלצד הגברת התפוקה, ידאג לאיכות חייו של המשתמש, יהא מעמדו אשר יהיה.

בשעה שסטנדרטים כמותיים בתכנון פיזי הם מרכיב ידוע ומוכר, הרי שהצגתם והשגתם של סטנדרטים איכותיים באשר לסביבת העבודה, הינה בעיה מסובכת הרבה יותר. סביבת העבודה חייבת לספק מנגנוני-פיצוי למימד המלאכותי שלה, בכדי לתת מענה לצרכים הרגשיים-נפשיים של העובדים.

משרדי צק פוינט בעיצוב היי טק

תכנון סביבות עבודה עתירות ידע

משום כך, לא די בהגדרת גדלי חדרים, חללי עבודה פתוחים (OPEN SPACES), גובה קומה מינימאלי, מרחקי הליכה ומילוט תקניים. יש חשיבות ליצירת סביבה המעודדת את היצירתיות, תחושת הנוחות, והכבוד למשתמש, הקבוע כזמני.
יש ליצור תחושת הזדהות של העובד עם המקום.  כאדריכל, אני סבור שלסביבה הפיזית יש יכולת להעביר ולחזק מסרים של איכפתיות, כבוד, סטנדרטים מצופים. אלו, יחד עם אותם מסרים ניהוליים של הארגון, מייצרים את הסביבה התרבותית הרלוונטית.

מאחר ונושא החשוב הוא היצירה של סביבה איכותית, לא ניתן לרשום מרשם כמותי לנושא זה. האיכות יכולה להתקיים בתקציבים נמוכים כבגבוהים וביחסי נטו-ברוטו משתנים. יחד עם זאת, תנאי הכרחי להווצרותה הוא מתן חשיבות גדולה לשלב הגדרת הצרכים, לגיבוש הפרוגרמה, ולתכנון הראשוני.
משמעות הדבר היא, יחוס חשיבות מירבית לשלבי התכנון ההתחלתיים, בהם מפותחים הקוים המנחים והמארגנים של המקום, בין אם מדובר בעיצוב פנים, בתכנון בנין שלם, בפארק תעשיות היי-טק או משרדי הייטק מעוצבים

הדמיה - עיצוב משרדי מלאנוקס

מה עולם ההיי טק כולל

פרוגרמטית, עולם ההיי-טק כולל, לעיתים תכופות בסביבה פיזית משולבת אחת, מערכות פיתוח, תכנון, ייצור, בקרת איכות, איחסון, שינוע, וזאת לצאת פונקציות ניהול, תפעול, שיווק, כספים, ואחרות.
מגוון התיפקודים הנדרשים, מצריך מתן מענה לצרכים שונים, אולם מחייב גם יצירת סביבה אינטגרטיבית, קוהרנטית. לפיכך, זו סביבה שצריכה לענות הן על צרכי היחיד, האינדבידואל (ולעיתים גם האינדבידואליסט), והן על צרכי כלל, עבודת צוות, התרחשויות מזדמנות לצד מתוכננות. נמקובל לחשוב, שהמענה על צרכים אלו ימצא בתכנון המאפשר גמישות מירבית. דבר זה נכון באופן חלקי בלבד.

תכנון מבנים

תכנון מבנים בעלי מפתחים גדולים, אכן מאפשר הכנסת פונקציות שונות ומגוונות לתוכם, תוך מענה אופטימאלי לצרכיהן.
אולם השגתו של מענה מיטבי זה, מחייבת לא אחת התנתקות מהסטנדרטי, המכניסטי-חזרתי, ויצירת איפיונים ספציפיים לאגפי מבנה, חלקי חברה, מחלקותיה והפונקציות המיוחדות שלה. ניתן לפתח אזורים שיותאמו לשימושים עתידיים ושינויים אפשריים, לצד פונקציות "עוגן", הכוללות חדרי ישיבות, פינות ישיבה, מנוחה וקפה, ספריה אגפית או קומתית,

פועל יוצא מהכרה זו, הוא שיש לשקול לגופו של ענין כל פתרון פיזי. לא ניתן להגדיר בוודאות, בשלבים מוקדמים בהם לא ידוע המשתמש הסופי (END USER), האם יש עדיפות במערך של חדרים, או חללים פתוחים. בדרך כלל, דווקא השילוב ביניהם מאפשר למצות את מירב הפוטנציאל של המבנה, ולאפשר רווחה אישית ורגשית. שילובים כאלה מאפשרים החדרת אור טבעי למעמקי המשרדים והבנין, קיצור מסדרונות, יצירת מערכים בהם ניתן להתמצא ביתר קלות, גם בפעם הראשונה.