"עיצוב פנים" אינה דיסצפלינה נפרדת או שונה מזו המוגדרת "אדריכלות".
קיים בעיני מכלול אחד, הכולל את המבנה על הפנים שלו, ופיתוחו הנופי. במבט רחב עוד יותר, העיצוב העירוני והתכנון העירוני הנם חלק מאותו מכלול אחד, החי באיזון ושיתוף פעולה עם הסביבה והנוף שלה. כאשר נוצרת מערכת כזו, בעלת אינטגריטי, תהא שפתה העיצובית אשר תהיה, היא משדרת את איכותה הזו, השלמה, היחידה, המיוחדת. שלושת הפרוייקטים ( ITG, SHEER NETWORKS, AVT שעליהם המאמר מבוסס ) המהווים בסיס להתיחסות במסמך זה, מנסים ליצור עולם שלם ועשיר תפקודית וחוויתית, בעל רבדים רבים השלובים זה בזה, בתוך בנינים נתונים. כולם תוכננו תוך שיתוף פעולה הדוק עם מזמין העבודה, הן בשלב הגיבוש הפרוגרמטי והן בשלב ניסוח הזהות התאגידית- זו הפיזית וזו המטאפיזית.
הגדרות היסוד
הגדרות היסוד לגבי מאפייני האיכות והאופי (nature) בשלושתם כללו יצירת מקום שקט, שלו, נעים למשתמשיו ומכבד אותם בכל מרכיב ומרכיב. מקום שיקרין איפוק שקול, מדוד, ואלגנטי. לצד הגדרות אלו, הועלו סוגיות של שקיפות ממשית (והעדרה) ברמות שונות של פתיחות המשקפת את האירגונים, ושיוויוניות לצד ביטויים הכרחיים של הירארכיה ותפקוד, התרגום האדריכלי ( עיצובי ) נעשה באמצעות ביטוי רב-ריבודים ורב-מוקדים (multi-layer, multi-focal), אשר המינון בין מרכיביו נעשה בזהירות ותוך תשומת לב למיקומם ונוכחותם, הן של מרכיבים "אצילים", והן של אלו היומיומיים (mundane) יותר, אם ניתן להגדיר כך מערכות כיבוי אש, גלאי נפח, אזעקות, UPS, קוראי כרטיסים וכיוצא באלו מרכיבים "מנחיתי רוח".
הרובדים הנדונים, אינם ריבודים פיזיים בלבד, ברמה של גרעין תשתיות ותנועה, מעטפות, קירות גבס, קירות שקופים, שכבות זו מעל זו. כוח המשיכה והדחייה בין המרכיבים הפיזיים הללו, הוא היוצר את המתח (ואת השלווה) שהופך את המכלול רב-הפנים לחד-פעמי. משולבת בו לעיתים קריצה קלה, אשר מוצאת את ביטוייה באופן חד פעמי או כמרכיב-יסודי חזרתי:
בפרוייקט משרדי ITG בהרצליה פיתוח, מקבלת את הבאים בשעריו תמונתו המעובדת של אלברט אינשטיין חורץ לשון ארוכה (פוסטר זה קדם למסע הפירסום של יוגורט Yoplait בכמה שנים...). ביטוי מובהק לקוטביות השלטת בחברה ובהנהלתה, בין רצינות תהומית, להומור פראי ויצירתי.
בפרוייקט חברת AVT - המפתחת ומיצרת מערכות בקרה אלקטרואופטיות לענף הדפוס), נחתך ציור גרפיטי של קית הרינג לשלושה חלקים, שמוסגרו בנישות נפרדות זו ליד זו, בסמוך לחדר הישיבות: רמז מעורר חיוך לעבודות הגרפיטי על גבי קרונות הרכבת בניו יורק).
אילו בחברת SHEER NETWORKS במגדל העגול במרכז השלום (עזריאלי), נעשה שימוש בשנתות השעון ככלי עזר נוסף להתמצאות במערכת האדריכלית הנעדרת מספרי חדרים (I am not a number, I am a free man). בפרוייקט זה טופלה סוגיית ההתמצאות במעגל האין סופי גם ע"י פיתוח מוקדים שונים בצירים הראשיים של "הבייגלה", ומיקום פונקציות שקופות לחלוטין (חדרי ישיבות, מעבדות) בצמוד לשכבת הגרעין המרכזי של הבנין.
אלמנטים של אדריכלות
ה"שכבתיות" כאלמנט הנושא של האדריכלות בפרוייקט SHEER מופיעה כאן ברמות פרוט וריבוד גבוהות יותר מאשר במשרדי ITG או AVT. היא חודרת עמוק במישור המארגן את הפונקציות השונות בטבעות המעגליות, מחברת בין הטבעות הללו באמצעות מערכים חוצים, ומופיעה ברמת הפרטים של הנגרות, הזיגוג, התזות החול בזיגוג הפנים, חריצי תאורה, ואזורי ריצוף שונים. הריבוד הזה מתקבל כמערכת מונדריאנית-לג'רית-קורבוזיאנית רב שכבתית, ברמת התכנית, החתך והחזיתות, המלווה את נתיבי התנועה ומופיעה בנקודות היעד הפונקציונליות.
בחברת ITG, עיקר דו-השיח נעשה בין קירות גבס בעלי עוביים וגיאומטריות שונות, לבין קירות זכוכית. פרוייקט זה נעדר "קופסאות" אטומות וסגורות, והקירות ה"דו-מימדיים" לסוגיהם, נושאים בעיקר העול של יצירת התווך השקוף, רב-העומקים, ורב המימדים. נעשית כאן חציבה בקירות אלו, בין אם ע"י גילוי שכבות העומק שלהם, ובין אם על ידי הכנסת מערכות נוספות כגון אקווריום בעובי הקיר המגלה את החלל שמאחוריו. המערכות האדריכליות המרכיבות את הפרוייקטים הללו, נגזרות בבסיסן מההגדרות הפרוגרמטיות. משום כך, עיקר כוחן הוא בהשמתן המדויקת ומכך שהן דרושות ומאפשרות את מימושה של הפרוגרמה התפקודית. הן תולדה של תכנון אדריכלי אנרגטי ודינאמי לצרכי המזמין, ושל מאמץ תכנוני גדול לתפקד במציאות תובענית ומצומצמת משאבים.