מהי בנייה רוויה? היכן מופיעה בנייה רוויה ומהם המאפיינים התכנוניים להם נדרשים אדריכלי הפרויקטים השונים בתחום הבנייה הרוויה? על כך ועוד בשורות שלפניכם
מהי בנייה רוויה?
על פי משרד השיכון והבינוי, בנייה רוויה הינה בנייה בצפיפות של 4 יחידות דיור לכל דונם, כאשר רמ"י, הרשות למקרקעי ישראל, מגדירה את הבנייה הרוויה כמבני מגורים משותפים בעלי 2 קומות ולפחות 4 יחידות דיור.
היכן מופיעה בנייה רוויה?
בנייה רוויה הידועה גם כבנייה לגובה, מופיעה בעיקר בשכונות חדשות המתוכננות להיבנות בשולי הערים במסגרת הליכי תכנון ערים ו/או במרכזי הערים בהם מוקמים מבני מגורים במסגרת פרויקטים שונים כגון: הקמת מבני מגורים בודדים על גבי מגרש פתוח, בניה במסגרת הליכי התחדשות עירונית (תכניות פינוי בינוי), הקמת מגדלי יוקרה וכדומה.
מאפייני הבנייה הרוויה
בנייה רוויה המיושמת בעיקר לצרכי בניית בנייני מגורים, מתאפיינת במספר פרמטרים תכנוניים עיקריים הכוללים ביו היתר את תכונות הבניין המיועד לבנייה ולמגורים, מיקום הפרויקט ותכונות אתר הבנייה. פרמטרים אלו נועדו למעשה להגדיר את המאפיינים התכנוניים להם יידרש אדריכל הפרויקט בעת תכנון הפרויקט, כאשר חלק מההיבטים התכנוניים כוללים בין היתר היבטים תכנוניים בכל הנוגע להליכי תכנון אורבני ושכונות מגורים חדשות או מתחדשות, תכנון שטחי ציבור המיועדים לשרת את כלל אוכלוסיית דיירי המבנה, תכנון הליכי תחזוקת מבנים הנכללים בפרויקט וכדומה.
אדריכל בנייה רוויה
בניגוד להליכי התכנון להם נדרש האדריכל במסגרת תכנון בתים פרטיים במסגרתם ההליך התכנוני מיושם בהתאם לצרכי המגורים של מזמין השירות, בתכנון האדריכלי לבנייה רוויה האדריכל נדרש לתכנן את דירות המגורים בפרויקט למספר גדול של דיירים שברוב המקרים הוא איננו מודע לזהותם וצרכיהם בשלב התכנון ולכן הליכי התכנון האדריכלי בבנייה רוויה מבוסס על ערכים אדריכליים אוניברסאליים ועל תכנונם של טיפוסי דירה שונים וכל זאת בהתאם למאפייני הפרויקט אותם הוא נדרש להגדיר ולתכנן בהתאם למאפייני שכונת המגורים החדשה בה עתיד להיבנות מבנה המגורים אותו הוא מתכנן.
עיצוב שכונות מגורים
קצב גידול האוכלוסייה במדינת ישראל הוביל להכרח בכל הנוגע להקמתם של שכונות מגורים חדשות בשולי הערים. שכונות אלו מתאפיינות בין היתר במיזמי בנייה רוויה רבים ומגוונים שברובם ניתן למצוא מבנים רבי קומות המיועדים למגורים. היקף שכונות המגורים החדשות הנבנות בימים אלו בכל שטח מדינת ישראל, מחייב את מתכנני השכונה בכלל ואת אדריכלי הפרויקטים למגורים בפרט בתוך השכונה, להתייחס להיבטים תכנוניים המיועדים בין היתר לצרכי יצירת קשר בין השכונות החדשות המוקמות לעיתים בשולי הערים לבין התשתיות העירוניות של העיר בה הם מוקמים וזאת במסגרת תכנון דרכי גישה (כניסה ויציאה) אל תוך שכונת המגורים, הקמת שטחי ציבור המיועדים לרווחת תושבי שכונת המגורים החדשה ועוד מגוון רחב של היבטים תכנוניים המותאמים למאפייני הבנייה הרוויה והבנייה המודרנית.
